בניית הסכמות

בניית הסכמות

להבדיל מהגישור, המיועד לפתור סכסוכים, הליך בניית ההסכמות מיועד למנוע מראש את היווצרותם, לגבש הסכמות בין בעלי עניין מרובים, וליצור תקשורת חיובית, אמון ופעולה משותפת לשכנות מוצלחת.

בדומה לגישור, בניית הסכמות הוא תהליך וולנטארי, שבו גורם שלישי מתערב על מנת לנהל דיאלוג בין כל השותפים כך שתהיה מקסימום שביעות רצון.

דוגמאות לנושאים שמופנים לגישור:

סכסוך בין ועד בית לאחד השכנים.

סכסוך בין לקוח לחנות מקומית על שירות/מוצר לקוי.

סכסוך בין שכנים על מיקום גדר, פחי אשפה ומפגעי רעש.

בניית הסכמות

בניינים משותפים הם "קרקע פורייה" לסכסוכים. השילוב של דיירים רבים בעלי דעות שונות המתגוררים זה לצד זה ושטחים משותפים שדורשים שיתופי פעולה מוליד סכסוכים שונים. החיים בבניינים משותפים מולידים במקרים רבים מחלוקות, בין שיש לבניין ועד בית ובין שאין לו. מחלוקות אלה מועצמות לאור הבדלים בין-תרבותיים, כגון: בין דתיים וחילוניים, עולים מתפוצות שונות וותיקים, מוסלמים ויהודים.

בניית הסכמות
בסכסוכי שכנים

דפנה גוזלי, עובדת של האגודה לתרבות הדיור משלהי 1983 ,סיכמה את המצב במילים אלה: "סכסוכי שכנים הפכו למכת מדינה, לא פחות", בהתייחסה ל-100,000 פניות לאגודה לתרבות הדיור בשנת 2003. מכון ברנדמן חושף כי 170,000 בתי אב בישראל – שמהווים 14 אחוזים מכלל בתי האב במדינה – היו מעורבים או הנם מעורבים בסכסוכי שכנים .לאור מצב זה יש צורך אקוטי בתהליכים ל בניית הסכמות והקמת ועדי בתים בדיאלוג ושיח בבתים משותפים. צורך זה מתבטא בפניות רבות למרכזי הגישור בעיריות מצד דיירים הנתונים בחילוקי דעות מול שכניהם, בעיקר בעונת החורף שבה מתעוררות בעיות שונות של תחזוקה ירודה (כגון הצפה של מקלט, נזילות או ביוב שעלה על גדותיו).

בניית הסכמות הוא מודל המופעל באמצעות תהליך של גישור רב-צדדי, קרי, תהליך של בניית הסכמות באמצעות דיאלוג ושיח. במהלך הגישור הרב-צדדי כל אחד מהדיירים שומע ונחשף לנקודת המבט של הזולת וחותר לא רק למציאת פתרון נקודתי אלא ליצירת מערכת יחסים טובה יותר לטווח ארוך. גישור רב- צדדי מסייע לבנות יחסים טובים בני-קיימא, ובדרך זו הוא מייצר חיי קהילה המאופיינים בשותפות ומהווים רקע לשינוי בתחזוקת הבניין. 

שנית, התהליך בבסיסו מושתת על עקרונות מעודדי העצמה ועל אמונה בכוחות התושבים בקהילה להתארגן ולייצר פתרונות מתאימים לבעיותיהם. במהלכו של הגישור הרב-צדדי הצדדים עצמם הם שמעלים את הפתרונות לבעיה והם ששולטים בהתמודדות עם סכסוכים עד מציאת פתרון שמקובל על הצדדים ושאינו נכפה על אף אחד מהם.

 שלישית, המודל מתבסס על בניית רשת חברתית שיתופית רחבת היקף, שכן הוא נסמך על שיתופי פעולה עם גורמים מהקהילה ומקדם אותם. כך נוצר בשכונה מארג קהילתי רחב.

בניית הסכמות
סכסוכים בבניינים

סכסוכים בבניינים משותפים מתאפיינים, בין היתר, ביחסים מתמשכים בין הדיירים. המטרות ודפוסי הפעולה של המודל בגישור רב- צדדי מושתתים על ההבנה כי על הדיירים להמשיך ולהתגורר זה לצד זה בבניין

אשמח לשמוע מכם!

אשמח לשמוע מכם!

יתרונות הליך הגישור

חיסיון – על תוכן ההליך מוטל חיסיון וכל הנאמר במסגרתו לא יוכל לשמש כראיה בכל הליך אחר

במסגרת גישור ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים שלא מתאפשרים במסגרות אחרות

מעורבות הצדדים בעיצוב ההסכם מאפשרת את שליטתם בתהליך

הליך יעיל, קצר וממוקד ולכן חוסך זמן וכסף

הגישור מוכר ע"י המערכת המשפטית לקבלת תוקף של פסק דין להסכם הגירושין.

תהליך אנושי, המאפשר דיאלוג, התבטאות פתוחה וכבוד הדדי

שמירה על מערכת היחסים העתידית ולעתים אף בנייתה מחדש

סודיות – לא ניתן להוציא דבר, מסמך או מילה שנאמרה בחדר הגישור

0
    0
    העגלה שלך
    עגלת הקניות ריקההמשך בקניות